מחוויות שבת “במדבר” וחג שבועות במנין

מחוויות שבת “במדבר” וחג שבועות במנין.  סוף השבוע הארוך של שבת וחג השבועות, היה עמוס בעשייה סביב בית הכנסת שלנו.  תפילת קבלת שבת רגילה, שהיא תמיד אינטימית ונעימה ומסמנת את השלווה והשקט שלפני כניסת השבת.  רגע של בין עיסוקי השבוע והריצות לבין הרגיעה שמביאה עמה השבת. נעים לפגוש את החברים להחליף מילה או שתים, ולהתכנס לתפילה, שירים שהם מקשה אחת של קבלת השבת.המיוחד הפעם היה שעם סיום התפילה – סיימנו בשמחה והתרגשות  את ספירת העומר “שבע שבתות תמימות תהיינה” ! 

בשבת בבוקר, זכינו לחגוג בר מצווה עם משפחת כהן מקיבוץ סער, לרגל עלייתו הראשונה לתורה של בנם אביב, בן זקונים לאחר שלוש אחיותיו הבוגרות ממנו.  כבר כתבתי בגליון הקודם, על הבחירה של בנות ובני המצווה לבוא לחגוג אצלנו את חגם וגם הפעם היה אביב אחד מאותם נערים שבחרו לחגוג עמנו על כל המשתמע מכך. אביב קרא במקצועיות ובדיוק רב בפרשת “במדבר” – הפרשה הראשונה הפותחת את הספר הרביעי של חמשת ספרי התורה “במדבר”. משפחתו החמה והאוהבת שהיתה נוכחת, לקחה חלק בשמחה ובהתרגשות. שלוש אחיותיו, אמו ובנות משפחה נוספות זכו בהתרגשות רבה “לעלות”  לראשונה לתורה, “בנות מצווה” – וברכו שהחיינו. כולם נהנו מקריאתו שהיתה ברורה ומדויקת, מהדרשה שדרש שהראתה שהבין את שקרא, הסיק מסקנות ורואה את דרכו בהמשך.

בפרשה זה מסופר על המיפקד שערך משה בו נספרו יוצאי הצבא מכל שבטי ישראל. אביב התייחס לפטורים: נשים, בזמן ההוא, וגאוותו היום על אחותו שהיא לוחמת קרבית בצה”ל, ובני שבט לוי שכלל לא נכללו במפקד שכן היו פטורים מלצאת למלחמה. נראה לו מוצדק שכן מישהו היה צריך להמשיך לשרת במקדש. ואם כך “נענש” בכך שלא זכה לנחלה משל עצמו בשל התפקיד לשרת את העם במקדש ולשמש כמורים לדורות הבאים.  אביב מבין את המשמעות של הדברים ומקבלם, אך מעלה ספקות רבים על השמוש שנעשה היום בתלמידי הישיבות (שכאילו בני לוי הם) הפטורים מלשרת בצבא, ולשאת בעול ההגנה על הארץ יחד עם כל אזרחי המדינה וחיים על חשבונם.

רק הסתיימה חגיגה זו, ונקראנו לתפילת ערבית לחג השבועות, ולאחריה “קידוש” ולילה לבן של תיקון שבועות.  הפעם נערך התיקון במתכונת של TED – הרצאות קצרות, מוגבלות בזמן שהוכנו על ידי חברי המנין בנושא:  “שבעים פנים לתורה – וזאת התורה שלי”.  זכיה גדולה היתה להאזין לדוברים ולדוברות: יעקב שהרבני, עופר ריבק ועופר דוד, שי גרינשפון, לורה הרשלג, עמי ווטרמן ואילן פליוב. והכל בהנחיית הרבה נטלי: עמי דיבר על ממצאים ארכיאולוגיים המאשרים ומגלים על חיי בני ישראל בא”י, יעקב הביא נתונים מענינים מאד על “תיקון עולם” בהקשר לאיכות הסביבה ושימור הקיים למען הדורות הבאים. עופר דוד הציג התייחסות אישית ושאלות אישיות לפרק תהילים  קמ”ה  ולמשמעויות של הכתוב בו. שי חיפש ומצא וספר לנו שהטבעונות איננה חידוש של ימינו אלה, והעלה את כל הפסוקים המרמזים על עובדת היות בני ישראל טבעונים. עופר ריבק לקח אותנו למסע בשאלה מהי “עצמאות” ותהה למה היא מכוונת וכיצד מערכת החינוך אמורה לגדל את הדורות הבאים תוך מתן מרחב חשיבה עצמאית ולקיחת אחריות לתיקון החברה בכלל. לורה הציגה את דבריה במתכונת יצירתית ואישית, ושזרה את ספור משפחתה במסע מפולין לארצות הברית, עלייתה שלה לישראל, ובנה שכנראה מצא את דרכו בחזרה לארה”ב ויתכן גם לנישואים מעורבים – והכל בהקבלה לסיפורה של רות המואביה.  אילן סיים את החלק הראשון של הערב המופלא בדוברו על אמת, פוסט מודרניזם ומה שביניהם: נפלא היה לגלות את הפנים המורכבות של סיפורי בראשית תחת פריזמה מודרנית ופוסט מודרנית. האם השקר מחויב המציאות, האם כל שנכתב בתורה בשם האלוהים הוא אמת?!  היה מרתק ממש, וכל הקהל הרב שהתאסף ביניהם אורחים רבים נהנה מחוויה מיוחדת.  בהפסקות שבין לבין התכבדנו מן המזנון העשיר שעמד לרשות הקהל.

החלק השני של הערב היה לימוד שהנחתה והכינה הרבה נטלי בנושא: היש תורת אמת אחת? בשבח המחלוקת ובגנות האחידות. דפי המקורות הוכנו לצד שאלות לדיון בחברותא, ואכן כך התנהל מרבית הלימוד, בקבוצות קטנות, וקריאה משותפת של המקורות. זו הייתה הזדמנות מצויינת לשמוע יותר לעומק את דעתם וחשיבתם של החברות והחברים . את הסיכום לנושא , נתנה הרבה נטלי במליאה.

החלק השלישי והאחרון של הלילה הוקדש למדיטציה שהדריכה אריאל וורנר, חברת המנין העוסקת בתחום התרפוייטי ומנחה סדנאות של מיינדפולנס לאנשי ונשות מקצוע. את התורה למדנו לחפש בתוכינו, בעצמינו, באמצעות כלים לחשיבה ונשימה מודעת לכאן ועכשיו.

בסופו של הלילה, לקראת השעה 02:00, ניראה כי היינו מוכנים יותר לציין את מתן תורה – הן ברוח, הן בנפש והן בגוף.

תודה לכל המשתתפות והמשתתפים, היה ערב קהילתי יפה, חם ומענין ביותר!  

עייפים ומרוצים פרשנו לשנת לילה קצרה  שבסופה שבנו לבית הכנסת בבוקרו של חג השבועות לתפילה, קריאת מגילת רות, קריאה בתורה בפרשת יתרו, וקריאת עשרת הדיברות שהקריאה קרן , בתם של יהודה וסוזן.

כמידי מועד ,גם קיימנו את מעמד היזכור המסורתי, בתפילות אישיות לזכר יקירנו, ויזכור על קדושי השואה וחיילי צה”ל.

תודות לכל המתנדבים שמילאו את כל התפקידים השונים בכל אותם אירועים ותודה לרבה נטלי על ההכנה והפקת סוף השבוע הארוך והעמוס של שבת ושבועות המופלא שחווינו.