יהי זכרם ברוך

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]אני כותב את דברי שעות אחרי קבלת הידיעה המרה, וכשהם יתפרסמו ייתכן שנהיה כבר בשלב אחר של האבל.
בשעה זו אני רוצה פשוט לבכות.

לבכות על עלומיהם של שלשה נערים, שנגדעו ברגע אחד.

על לימוד התורה שלהם, שרק החל את נתיבו ומי יודע לאלו התלבטויות ועמדות עוד היה מוביל אותם.

על משפחותיהם, שניהלו את חייהן בין תקווה לבין ייאוש בשבועיים האחרונים, ועתה יצטרכו לחיות מידי יום עם הבכי, הצער, האובדן והשאלות, שהלב אינו מאפשר לנו לענות עליהן.

על הארץ הזאת, הקשה, שיש בה הרבה רגעים של כאב, ולעתים אתה חש שרק הוא הצבע השולט כאן.

עk עם ישראל שבוכה בכל מקום: באורוגוואי, בארה”ב, באנגליה’ וממאן להנחם על בני שלש המשפחות, שבשבועות האחרונים חשנו כאילו הם בנינו.

יהי זכרם ברוך.