ועידת הרבנים הקונסרבטיבים בדאלאס ארה"ב, ומהות הקשר שלנו עם יהדות התפוצות

[shashin type="photo" id="4605" size="medium" columns="1" order="user" position="right"]לפני כשבועיים הסתיימה וועידת הרבנים הקונסרבטיבים בדאלאס בארה"ב.

מבחינה ישראלית, היתה הרצאתה של חברת הכנסת עליזה לביא בפני המשתתפים אחד האירועים החשובים בוועידה. יש  ענין גם בתגובותיהם של המשתתפים ובייחוד בזו של הרב ג'ולי שונפלד, מנכ"ל כנסת הרבנים (ארגון הרבנים הקונסרבטיבים העולמי).

 למעונינים, לחצו כאן לצפיה בנאום המלא.

ולחצו כאן קריאת תגובתה של הרב ג'ולי שונפלד

לביא דברה על הקושי לשנות את המציאות הישראלית, ועל כך שיעבור זמן עד לצמצום המונופול האורתודוכסי על שרותי הדת בישראל.  

שונפלד הגיבה בכעס, ואמרה כי התנהלותה של ישראל גורמת לניכור של יהדות צפון אמריקה וכי יש לזה מחיר, שמשפיע על עוצמת הזיקה של יהדות זו לישראל ועל רמת המחויבות שלה לארץ. שונפלד הביעה חשש שהדבר יוביל לכך שהגב היהודי האמריקאי, המייצר לובי בממשל האמריקאי, יצטמצם ויוביל למצב בו ישראל תעמוד לבדה מול האיום האירני.

איני מערער על חששותיה של שונפלד, אך העיקר חסר מן הספור. שונפלד ורבים אחרים תולים את הניכור במדיניות השלטונית בישראל, בעוד בעיני, ראשיתו של הניכור הוא בכך שיהודי ישראל אינם מכירים, ואינם עסוקים בניסיון וברצון להכיר את אחיהם שבגולה, ובייחוד בגולה הגדולה בארה"ב.

לא פעם, כשאני שואל תלמידי בת/בר מצווה במפגש הראשון, מה הסיבה לכך שהם חוגגים בר מצווה בבית הכנסת, הם עונים שבגלל היותם יהודים. כשאני ממשיך ושואל היכן יש יהודים, ומי נכלל בקבוצת שיוך זו, התשובות בדר"כ הן שמדובר ביהודים החיים בארץ, שאותם הם מכירים, מתוך הנחה שהרוב המוחלט של היהודים נמצא כאן, ומספר קטן מהם חיים מחוץ לישראל.

הנתונים האוביקטיבים שונים בתכלית. בישראל יש כששה מליון יהודים, ובצפון אמריקה יש בין 4.5 עד 6 מליון יהודים (תלוי בשיטת הספירה). עוד לפחות שני מיליון יהודים חיים בארצות שונות בעולם.

המידע של ילדי בר המצווה אינו מקרי. הוא מייצג את העובדה שלמרות שאנו רואים בישראל מדינת היהודים איננו מרגישים שייכות משמעותית ליהודים שמעבר לים. הזיקה שלנו ליהדות התפוצות באה לידי ביטוי בעיקר בניסיונות ונכונות לקלוט עלייה, ונסיונות לגייס מהם כספים.

אחד הגופים שהבין זאת בזמן האחרון הוא הסוכנות היהודית (שחלק מתקציבה מגוייס מיהודים אלו), והיא מפעילה תוכניות חינוכיות ואחרות בקרב יהודים מחוץ לישראל.

אבל מה איתנו? איך אנחנו רואים את הקשר הזה?

לישראלי הממוצע אין הכרות עם יהדות התפוצות, או שהיכרותו מאד מצומצמת. הוא אינו מבין את הערך המוסף של קשר זה. אלה הרואים עצמם מחוייבים לקשר זה בישראל הם אלו שניהלו מפגש עומק עם יהדות התפוצות, בעיקר מי ששהה זמן משמעותי בחו"ל.

אלה מבינים שהקשר עם יהדות התפוצות אינו נובע רק מקבוצות השיוך המשותפת, אלא בעיקר בגלל תחומי העיסוק המשותפים: העיסוק ביהדות, השאיפה לעולם טוב יותר, המחויבות לטובתו ולשלומו של כל יהודי, ולמדינה היהודית.

העיסוק בתחומים משותפים מאפשר לנו להבין את הדרך של כל אחד מהצדדים, וללמוד אחד מהשני. כך יכולים סידור התפילה, ומנהגי התפילה מעבר לים להקרין ולהשפיע על מנהגי התפילה כאן, והכתיבה הרוחנית של כאן יכולה לחלחל לשם ולהיפך.  גם העיסוק בערכיה ומטרותיה של מדינת ישראל יכול להיות משותף, וודאי העיסוק בדאגה ליהודים המצויים במצוקה, ואף בחסד בעולם בכלל.

כך צומחים פרויקטים משותפים המביאים יהודים מכל רחבי העולם לעזור בנפאל ובאפריקה, וכך ראוי  שיהיה בעשייה למענם של יהודים בכל רחבי תבל.

האתגר הראשון שלנו בארץ הוא לפתוח את הלב, להבין שהקשר עם אחינו בתפוצות חשוב לנו, גם אם הם מדברים שפה אחרת ותרבותם שונה. כשנפתח את הלב נוכל להבין כי הקשר עם היהודים שמעבר לים יכול לסייע לקדם את צמיחתנו האישית והרוחנית, ובנוסף את צמיחתנו הקהילתית.

ניתן לפרט הרבה על הדברים שאנו יכולים ללמוד מיהדות התפוצות, פרויקטים כמו לימוד גליל הגיעו מיהדות אנגליה, ופרויקט חלו"ם שלנו צמח בעקבות תכניות בית הספר העברי (Hebrew school) בצפון אמריקה. חלק ממנגינות התפילה שלנו מגיעות ממחנות הקיץ והקהילות בארה"ב (כמו למשל נעימת ההבדלה שלנו), ואפילו תפיסת השוויון בתפילה – ראשיתה מעבר לים.

כמובן שגם לנו יש הרבה לתרום ליהדות התפוצות בזיקה לישראל, בקשר לנופי הארץ, בהבנת חשיבות הצבא ותפקודיו, ומוסדות המדינה. גם מקומה של העברית והיצירה התרבותית הענפה שנוצרת בשפתנו הם מרכיב חשוב בדברים שרואים שם מכאן. וכמובן גם העיסוק ביהדות במדינה שלנו, והצורך לברר את המשנה היהודית כאשר השלטון בידיך.

צריך לזכור, המפגש היום קל כמו שלא היה מעולם, אין בעייה לגלות היכן נמצאות הקהילות, ובדרך כלל גם מה הפעילות השבועית בהם. ניתן לקרוא ולשמוע דרשות שניתנות בבתי הכנסת בחו"ל וכמובן לקרוא את הפרסומים שלהם.

אנו מתקדמים במרץ לקראת הקמת קשר עם קהילות באנגליה ודלאס שהם איזורי השותפות של הגליל המערבי, ואתם מוזמנים להכיר את אתרים שלהם.

קישור לקהילת בית תורה דאלאס.

קישור לאנשי תורה , דאלאס

קישור לקהילת ניו לונדון .

קישור לאוקספורד.

ואם אתם רוצים לשמוע מה על סדר היום של העולם הקונסרבטיבי היהודי (או לפחות זה שבמערב ארה"ב), אתם מוזמנים להאזין לדרשות של הרב דיוויד וולפי – טמפל סיני, והרבה שרון בראוס ודרשות אחרות, כמו גם לפורום השאלות ותשובות של הרב ברד ארטסון דיקן בית הספר לרבנות בלוס אנג'לס. נסו ותהנו!

 

           

 

 

 

Tסומן בתגיות: , , , , ,
פורסם בקטגוריה ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לוח תפילות ואירועים
הירשמו לניוזלטר השבועי "קולנו"