תפילת בין השמשות במנין המשפחתי המסורתי
ערב יום העצמאות התשע”ז.
“בין השמשות” הוא שמו של טקס מעבר של התנועה המסורתית. חגגנוהו זו הפעם הראשונה, בקהילת המנין המשפחתי המסורתי בכפר, בתפר שבין יום הזכרון ליום העצמאות.
תודה חמה לרבת הקהילה שלנו נטלי לסטרג׳ר על הארוע המרגש והמנחם, שהובילה. כעין טקס של ״לקום מהשבעה״, ציונו של סיום האבל… ומעבר להמשך החיים.
בית הכנסת שהאוירה בו ישראלית בכל ימות השנה קושט בדגלי הלאום, כולל הפרוכת שבארון הקודש. ששה נרות זכרון הוצבו על שש פינות המגן דוד שעל
הדגל, שנפרש על שולחן אחד ומנורת שבעה הנרות כסמל המדינה על שולחן אחר.
טקס שקט, מלא תוכן של מסורת יהודית ומסורת נבנית בימים אלה. תפילת ערבית ליום העצמאות “קדיש״ לזכר הנופלים ואיזכור שמותיהם של חללים מקרובי וחברי המשתתפים, בשילוב של קטעי שירה שקטים של משוררים ומלחינים ישראליים. חלקו הראשון של הטקס בזכרון; ואילו השני בתקומה. ובין האחד לשני, הורם הדגל למעלה התורן, מהמקום אליו הורד בערב יום הזכרון.
בסיומם של אלה הקידוש המסורתי על היין ועל מיני מזונות בטרם יצאו כולם לחגיגות ציבוריות ואחרות שנערכו בכפר.
כך עבר עלינו הרגע הקשה הזה, שהולך ונהיה קשה משנה לשנה, ואני מזמינה את כל המעוניינים לחוות את פסק הזמן הקטנטן הזה בין לבין להצטרף לקהילתנו בסופו של יום הזכרון בשנת תשע״ח, שנת השבעים למדינת ישראל.
חשוב לנו, חשוב במיוחד למשפחות השכולות ולאלה שאינם יכולים להשתתף בטקס הממלכתי בהר הרצל, שם ממלא טקס ומצעד דגלני צה”ל את תפקיד המפריד בין אבל לשמחה.
כתבה: אסתי דוד
צילום: עופר ריבק
Leave a Reply