תודה לעמי ווטרמן על ששלח לי זאת את הטור שקיבל מדודתו ניצה וולפנזון
מן הראוי לשוב ולקרוא בו בטור הלז:
תחרות לניסיון / נתן אלתרמן
הטור השביעי , 15 אוקטובר 1943 ימים ימימה
אַרְבַּע חירויות נודעות לִתְהֵילָה
החליטו, בִּנְשֹׁב רוּחַ-סְתָו קַלִילָה,
לַעֲרֹךְ תחרות בריצה, לשם שְׂחוֹק,
ואשר תנצח – זר יֻתַּן לה כחוק.
אז ניצבו בשורה ארבעתן, לֵאמֹר :
החופש מפחד,
החופש ממחסור,
וחופש הדת,
וחופש הדיבור,
וסביבן – הקהל וראשי הציבור.
אך בטרם התחילו
אֹרַח לרוץ,
נתגלה יצור פלא, צולע וגוץ,
איזה חופש מוזר, חמישי במספר,
שאפילו ברמז עליו לא דֻבַּר,
ויגש, מְדַדֶּה על רגלו הַחִגֶּרֶת,
אל ארבע החופשות הבנויות לתפארת,
וַיִצחק ערמומי וַיַּגֵּד בִּקְרִיצָה :
אתחרה גם אני עִמָּכֻן בריצה.
אז נשאו חירויות את קולן כמו נבל
ותשאלנה בבוז ורחמים: מי הַנֵּפֶל?
איזה חופש אתה? –
ובמצמוץ ולפלוף
סח הַנֵּפֶל: אני הוא חופש הסילוף !
צחוק ניתך מסביב
כמפל-המים:
הלזה יתחרה עם קלות-הרגליים?
הוא יכרע ! הוא ייפול ! הוא יהיה לקלס !
הוא חיגר ! הוא גמד ! הוא משול כחרס !
אבל הס… התחרות מתחילה! הצחוק תם…
אט לאט מתאבן הקהל הנדהם –
רחבו העיניים! אִלְּמָה כל לשון!
הסילוף הפיסח
מגיע ראשון !
עוד תחרות נערכת! עוד שתי תחרויות!
שוב עובר הסילוף
לפני החירויות!
ובבואן אחריו למקום המסומן
חדלות הן כמעט להכיר את עצמן!
אזי פחד נפל על ארבע החופשות
ונשמע רק צקצוק שיניהן הנוקשות.
ויותר מכולן,
כנקלע בקדחת,
רעד, כידוע,
החופש מפחד !
ובמרכז הזירה התייצב הסילוף
ויקרא: לי הכתר! אני האלוף!
– הסילוף זה טיבו ! הוא מצניע פנים,
הוא מתחיל בריצה
למרחקים קטנים !
הוא מתחיל בתחרות-ניסיון, קו לקו,
אבל בה מאמן הוא את כוח רגליו…
ולכן, אם ירשה העולם לו לרוץ
הוא יכול, החיגר הלזה והגוץ,
לעבור כל תקוות לאומים, כל חלום,
ולהגיע ראשון
אל מטרות השלום !
הנותנים לו לגשת לשדה התחרות
מנחילים לְמַפְרֵעַ תבוסה לחירות !
איזו נבואה מדהימה!
Leave a Reply