רצף של דברים מצחיקים שהגיעו לשולחני

אתמול הגיעו לשולחני הקטעים הבאים.

קראתים בקול, כשאני וגם השומעים פורצים בצחוק טוב כזה, משחרר ומבריא (כך אומרים).

מוזמנים אם עולה לפניכם!

תודתי לכל השולחים.

אסתי

ברוח הימים הללו, אינטרנט וגוגל וכל השאר…..

קיבלתי בווטסאפ בתודה מעמי ווטרמן, וכך כתב:  אחד הטובים!!!!! חזק ביותר!

– שלום! זה פיצה גורדון?

– לא אדוני זה פיצה גוגל.

– אז זה טעות במספר?

– לא אדוני, גוגל קנתה את זה.

– בסדר. תרשום את ההזמנה שלי בבקשה.

– טוב, אדוני, אתה רוצה את הרגיל שלך?

– הרגיל? מה, אתה מכיר אותי?

– לפי זיהוי השיחות שלנו, ב- 12 הפעמים האחרונות, הזמנת פיצה עם גבינה, רטבים, וזיתים…

– בסדר! זהו זה!

– אני יכול להציע לך הפעם ריקוטה, ארוגולה עם עגבניות יבשות?

– מה?! אני שונא ירקות!

– הכולסטרול שלך לא טוב.

– איך אתה יודע?

– באמצעות מדריך המנויים, יש לנו את התוצאות של בדיקות הדם שלך במשך 7 השנים האחרונות…

– בסדר, אבל אני לא רוצה פיצה כזו, אני כבר לוקח תרופות.

– לא לקחת את התרופה באופן קבוע, לפני 4 חודשים, רכשת רק קופסה עם 30 טבליות בסופר פארם…

– קניתי עוד מבית מרקחת אחר!

– זה לא מופיע על כרטיס האשראי שלך…

– שילמתי במזומן.

– אבל אתה לא משכת מזומנים על פי העו”ש של הבנק שלך…

– יש לי מקור אחר של מזומנים.

– זה לא נראה כך לפי הצהרת המס האחרונה שלך, אלא אם כן קנית אותם ממקור הכנסה לא מוכר…

– מה לעזאזל?? מספיק! אני חולה מ Google, Facebook, twitter, WhatsApp. אני הולך לאי בלי אינטרנט, שם אין קו טלפון סלולרי ואף אחד לא יכול לרגל עלי!

– אני מבין, אדוני, אבל אתה צריך לחדש את הדרכון, כי הוא פג לפני 5 שבועות…

קטע שני הגיע גם הוא בווטסאפ עם קורטוב פוליטי, והתודה עליו מגיעה לאיתמר (במקרה גיסי)

משה קנה מהשכן שלו חמור ב 1000 ₪.

המוכר הבטיח למסור את החמור למחרת היום.

אלא שלמחרת היום הודיע השכן “מצטער, יש לי חדשות רעות: החמור מת”.

משה ענה: “טוב, אז רק תחזיר לי את הכסף”.

“מצטער”, ענה השכן, “אין לי אפשרות. כבר בזבזתי אותו”.

משה לא ויתר וענה “טוב, אז תביא לי את גויית החמור”.

“מה תעשה עם גויית חמור מת?” שאל השכן.

“אני אוציא אותה להגרלה”, ענה משה.

“אתה לא יכול להוציא להגרלה חמור מת”, אמר השכן.

“בוודאי שאני יכול, חכה ותראה. אני לא אספר שהחמור מת”.

כעבור חודש ימים פוגש השכן את משה ושואל אותו: “מה היה עם החמור המת?”

“הוצאתי אותו להגרלה”, ענה משה, “מכרתי 500 כרטיסים תמורת 10₪ כל אחד והרווחתי 4990 ₪. פחות ה-1000 שנתתי לך, יש לי רווח נקי של 3990 ₪.”

“מישהו התלונן?” שאל השכן.

“רק הבחור שזכה בהגרלה”, ענה משה, “אז החזרתי לו את מחיר הכרטיס שלו”.

היום משה הוא שר האוצר ומוכר לנו הגרלות לדירה ב”מחיר למשתכן”. 

החמורים הם אנחנו, רק שאנחנו עוד לא יודעים את זה. 

את הפיליטון הבא קיבלתי מבן דודתי אשר ששלח את הדברים:

זה קרה במדינת ישראל בשנים 2016 ו-2017. כמה משמות הניצולים שונו, כדי לשמור על ביטחונם. יתר הדברים הם כפי שקרו במציאות. אולי בא לבכות אבל עדיף לצחוק!

פרשת רכישת מכונית חדשה (לנכה הזקוקה לניידות מזה שנים רבות).

סוף כל סוף, בתאריך 2017–06–16, הגיע טלפון מהמוקד של הביטוח הלאומי מחלקת הניידות. 

בהודעה זו ביקשו ממני להתאזר בעוד קצת סבלנות, כי הטיפול בהענקת ההלוואה לרכישת המכונית נמשך במלוא המרץ, והמאמץ שמשקיעים בפתרון הבעיה הוא אדיר עד כלות כל הכוחות של הצוות המסור שעוסק בכך.

“האישורים הדרושים מהמכון לבטיחות בדרכים התקבלו בראשית חודש יוני, אחרי שהפנייה הראשונה בעניינך נעשתה בחודש נובמבר 2016. אבל לנו, כדי לאשר את ההלוואה, דרושה הסכמת המכס לפטור ממס את מכונית הטויוטה אוונסיס 1800 סמ”ק.”

הביטוח הלאומי שלח מיד בקשה למכס לפטור את הטויוטה מדגם זה מתשלום מס. הבקשה נשלחה באמצעות שליח, שהוא במקרה מוגבל ומתנייד בעזרת הליכון. זה בהתאם לחוק העסקת אנשים עם מוגבלות בשרות הציבורי.

מסיבה זו השליח שיצא לדרכו בשלישי ליוני חזר ממשרדי המכס רק בתאריך ארבע עשרה ליוני עם הדיווח משם.

מתברר שבמכס יש רק פקיד אחד שמטפל במתן פטור למכונית טויוטה מדגם אוונסיס. הפקיד הזה נמצא כעת בחופשת ירח דבש באיים המלדיביים. אי אפשר להפריע לו כעת שם בגלל קשיי תקשורת, ובגלל שייתכן והוא עסוק כעת בקיום המצווה הראשונה. 

“בכל מקרה הפקיד הנ”ל אמור לחזור בחודש הבא ואחרי שיטפל בכל התיקים שהצטברו על שולחנו יתפנה לטפל גם בפניה של הביטוח הלאומי בעניין הרכב שלך. אם הוא יאשר את בקשת הביטוח הלאומי הוא יודיע מיד את דבר האישור. לפי החוק החדש שמחייב את משרדי ההמשלה להשתמש בשיטות תקשורת עבריות מימי הבית השני, עליו להדליק מדורה (משואה) שתראה בבנין הביטוח הלאומי.

הבעיה כאן היא שהפקיד המסוים הזה אסור לו להדליק אש כי הוא פירומן. ולכן המכס יצטרך למצוא מישהו אחר עם רישיון לקיום תקשורת משואות. ייתכן וגם זה ייקח זמן מה, בכל מקרה אחרי הדלקת המשואה נשלח שוב את השליח להביא את האישור של המכס בכתב, זה שוב יכול להמשך בערך רק שבועיים.

עם האישור בכתב נפנה מיד למחלקת התקצוב שלנו שיבדקו אם ניתן לאשר את ההלוואה בשנת התקציב הנוכחית. אם זה לא יהיה אפשרי, נצטרך כנראה לפנות לוועדת החריגים במשרד האוצר, שתתכנס כנראה מיד אחרי החגים. הם, הוועדה הזאת, יכולים כמובן גם לדחות את מתן ההלוואה לשנת התקציב הבאה. 

לכן אנחנו מבקשים ממך שתהיי עוד קצת סבלנית. את הרי אישה קשישה ונכה והדברים יסתדרו בוודאי גם מעצמם בסופו של דבר.”

זה מה שנמסר לנו בערך מהביטוח הלאומי, ואין לנו אלא רק להודות להם על הטיפול המסור והבלתי נלאה בפנייתנו.

בכבוד רב
אשר ומרים יזרעאל

תודה לאשר ומרים מאז ומתמיד ידעו היהודים לצחוק על עצמם…….בעיקר כשהיה צריך לבכות!