פרשת השבוע "תולדות"

[shashin type="photo" id="5069" size="medium" columns="1" order="user" position="right"]ביום רביעי 30 בנובמבר התחלנו בלימוד פרשת השבוע לקראת שבת "תולדות".  בינתים נלמד עם הרבה נטלי את פרשת השבוע בימי רביעי אחת לשבועים.  השעור הבא יהיה ביום רביעי ה-14 בדצמבר 2016.

הדברים שלהלן, הוכנו ורוכזו לאחר ולקראת פגישת הלימוד ע"י רבת הקהילה, נטלי לסטרג'ר

סיכום מפגש הלימוד פרשת "תולדות"

עשו ויעקב. שני אחים, לאומים, שנפרדו ממעיה של רבקה אימנו.

קראנו בפרשה, וניסינו מפשט הפסוקים להתחקות אחר דמויותיהם וטיב יחסיהם. העלינו שאלות באשר למערכת היחסים העולה מן הכתובים בין יצחק לרבקה, ובינם לבין ילדיהם.

אחרי כן, ביקשנו להתחקות אחרי יצירת נרטיבים, ואיך המדרש משפיע לדורות, על מה שאנו חושבים וחשים.

קראנו מקצת המקורות על דמותו של עשו במדרש, ונוכחנו לראות כמה שליליות ודמוניות יוחסה לעשו לעומת יעקב בכתבי התנאים. 

בראשית רבה, מדרש תנאי קדום, שנערך במאה החמישית לספירה, מביא את הדברים כמעט ללא סייגים – עשו הוא אדום. אדום היא המלכות הרשעה, הלא היא רומי.

ניסינו לעמוד גם על מקומו של הדרשן, על המניעים הברורים והנסתרים העומדים מאחורי המילים הקשות.

וכן, חז"ל השתמשו בדמותו של עשו כדי להשחיר את הרומאים ולהופכם לרשעים גמורים.

חריג ביותר המדרש משמות רבה, המיוחס לעריכה מאוחרת, לזמן הגאונים, בו משבחים את מידת "כיבוד ההורים" של עשו, ועד כמה אמיתי ורציני היה עשו בקיום מצווה זו.

עד כדי כך היה מסור עשו לכבד את אביו, שעמדה לו זכות מצווה זו, לו ולצאצאיו אחריו —- עד לימי רומא עצמה. והכל בזכות כיבוד ההורים!

אולי כך ניחמו חכמים את ישראל הנרדפים והגלמודים לאחר החורבן, ואולי כך ענו לשואלים "למה?". 

שהרי ניראה כי "רשע וטוב לו" – לא בטוח שטיעון זה היה "עובר" ומנחם בימינו…

תודה לפאניה, שי ובמיוחד לכפיר על הערותיו המחכימות והדרשניות בכתובים. תודה לאסנת, עמי ומרים – על קריאה אחרת ומאתגרת את הפרשה. נידמה כי יחד 'דרשנו' מן המילים ובמילים – ויכולנו להם!

שבת שלום! 

[shashin type="photo" id="5081" size="medium" columns="1" order="user" position="center"] 

פ"ש ומדרש – מפגש לימוד לפרשת תולדות

לדמותו של עשו במקרא ובמדרש הקדום

 

"קריאה יחפה":קריאת פשט הפסוקים ללא "ההד הפרשני"

קריאת הפסוקים החל מפרק כ"ה, מפסוק י"ט-לד ; פרק כו, פסוק לג-לד, ופרק כז, א-סוף הפרשה

  • מה השאלות העולות מקריאת הפסוקים?
  • מיהו יעקב? מיהו עשו? מה מאפיין את דמותם?
  • מה יחס הסביבה הקרובה והרחוקה אל שתי דמויות אלה? מה יחס הוריהם אליהם? ועוד ועוד

 

  1. בראשית רבה[1] פרשה סג סימן ח

"ויצא הראשון אדמוני" – אמר ר' אבא בר בר כהנא: כולו שופך דמים. וכיוון שראה שמואל את דוד אדמוני [שמואל א', טז, יב]… נתיירא. אמר: אף שזה שופך דמים? אמר לו הקב"ה "עִם יפה עיניים". עשו מדעתו הורג, אבל זה מדעת סנהדרין הורג… 

 

  1. בראשית רבה פרשה סג סימן י

"ויהי עשו איש יודע ציד" – צד את הבריות בפיהם: לא גנבת?- מאן גנב עמך? לא קטלת? [=הרגת?] – מאן קטל עמך? ר' אבהו אמר: שׂוֹדָנִי, צַיְדָנִי, צד בבית, צד בשדה. צד בבית – איך מתקנין מילחא. צד בשדה- היך מתקנין תיבנא. ר' חייא בר אבה אמר: הפקיר עצמו כשדה למשכב זכור. אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון כל העולמים לא דיינו שנשתעבדנו לשבעים אומות אלא אף לזה שנבעל כנשים?! אמר להם הקב"ה: אף אני בו בלשון אני פורע ממנו הה"ד "והיה לב גיבורי אדום ביום ההוא כלב אישה מצירה".

 

  1. בראשית רבה פרשה סג סימן יב

"ויבוא עשו מן השדה והוא עיף…" – ר' פינחס בשם ר' לוי ורבנן מש' ר' סימון: את מוצא אברהם חי קע"ה ויצחק חי ק"פ. אלא אותן חמש שנים שמנע הקב"ה מחייו של אברהם?, מפני שבא עשו על נערה מאורסה והרג את הנפש. הה"ד "ויבא עשו מן השדה" שבא על נערה מאורסה. שנ' "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה" וגו'. "והוא עייף" שהרג את הנפש, כמה דאת אמר "עיפה נפשה להורגים" (ירמיה ד לא).

ר' ברכיה ור' זכיי רבה: אף גנב, כמה דאת אמר "אם גנבים באו לך" (עובדיה א, ה).

אמר הקב"ה: כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו:  "…ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה" (בר' טו, טו) – זו היא שיבה טוב?! יהא רואה את בן בנו עובד עבודה זרה ומגלה עריות ושופך דמים?! מוטב לו שיפטר בשלום, שנ' "כי טוב חסדך מחיים "(תהלים סג, ד).

 

  1. בראשית רבה פרשה סה סימן א

"ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון" וגו' (בר' כו, לד). כת' "יכרסמנה חזיר מיער, וזיז שדי ירענה" (תה' פ, יד). ר' פינחס ר' חלקיה בשם ר' סימון: מכל הנביאים לא פירסמוה אלא שנים: אסף ומשה. אסף: "יכרסמנה חזיר מיער". ומשה אמר: "את החזיר כי מפריס פרסה" (ויקרא יא, ז). למה הוא מושלה בחזיר? אלא מה חזיר הזה בשעה שהוא רובץ הוא מיפשט את טלפיו, כלומר שאני טהור, כך מלכות הרשעה הזו גוזלת וחומסת, נראת כאילו מצעת בימה. כך עשו כל ארבעים שנה צד נשי אנשים, מענה אותן וכיוון שהגיע לארבעים שנה דימה עצמו לאביו. אמר: מה אבא נשא אישה בן ארבעים, אף אני נושא אישה בין ארבעים שנה, הה"ד "ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה" וגו'.

 ויש דורשים אותו גם לשבח:

  1. שמות רבה פרשה מו ד"ה ד ד"א פסל

ד"א "ועתה ה' אבינו אתה" וגו' (יש' סד, ז) הה"ד "בן יכבד אב" (מלאכי א, ו) זה עשו, שכיבד אביו הרבה. שהיה יוצא לשדות וצד ציד ומביא ומבשל ומכניס ומאכיל לאביו בכל יום…

 

  1. בראשית רבה פרשה סה, סימן טז

אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא, ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו. שאני הייתי משמשו בבגדים מלוכלכלין וכשהייתי יוצא לשוק הייתי יוצא בבגדים נקיים. אמר: אין כבודו של אבא אלא בבגדי מלכות.

_____________________________________________________________________________

[1] מדרש רבה, (=הגדול) הוא המדרש הידוע ביותר. הוא כולל עשרה ספרים – על חמישה חומשי תורה ועל חמש המגילות, וכמו רוב מדרשי האגדה הם מבוססים בעיקר על מדרשי תנאים עד למאה השלישית בארץ ישראל. עשרת הספרים של המדרש הם למעשה חיבורים נפרדים השונים בסגנונם ובזמן חיבורם, שקובצו כבר בתקופת הראשונים לסדרת מדרשים אחת. המוקדם ביותר הינו בראשית רבה – מן המאה החמישית-שישית, לאחריו ויקרא רבה ורוב המדרשים על המגילות חוברו עד תחילת המאה השביעית. היתר, שמות רבה, במדבר רבה ודברים רבה, וכן מדרש רבה על אסתר, נערכו כנראה בתקופת הגאונים על בסיס דברי חז"ל. מדובר על מדרשים ארוכים יחסית, והם גם נדפסו בתקופה מוקדמת (דפו"ר קושטא רע"ב-ר"פ [1512-1520]), כך שבמשך דורות רבים הם היו המדרשים הנלמדים ביותר, ונקראו 'מדרש' סתם. מדרש רבה נדפס פעמים רבות מאוד, וחוברו עליו פירושים רבים. המהדורה הנפוצה היום של מדרש רבה היא דפוס וילנא תרל"ח (1878) וצילומיו, אך יצאו לאור לחלק מהספרים גם מהדורות מדעיות: על בראשית קיימת מהדורת תאודור-אלבק שנוסחה מבוסס על כתבי יד, שהתחיל להכין אותה החכם יהודה תיאודור (טהעאדאר) וסיימה פרופ' חנוך אלבק, דפו"ר ברלין-ירושלים תרס"ג-תרצ"ט (1903-1939). מהדורה מדעית ע"פ כתבי יד של החלק הראשון של מדרש שמות רבה, פרשות א-יד, יצאה לאור ע"י פרופ' אביגדור שנאן בירושלים תשמ"ד (1984). מהדורה מדעית על פי כתבי יד של מדרש רבה על ספר ויקרא נערכה ע"י פרופ' מרדכי מרגליות ונדפסה לראשונה בירושלים תשי"ג-תשי"ח (1953-1958), ומהדורה מדעית של מדרש רבה על ספר דברים יצאה לאור ע"י פרופ' שאול ליברמן, ונדפסה לראשונה בירושלים ת"ש (1940). קיימת גם מהדורה על פי כתבי יד של מדרש רבה על איכה, שהוציא לאור שלמה בובר בווילנא תרנ"ט (1899), ומהדורה מדעית של מדרש רות רבה, שהוציא לאור פרופ' מירון ביאליק לרנר בשנת תשל"א (1971).

 

Tסומן בתגיות: , , , ,
פורסם בקטגוריה לימוד, משולחן הרָבָּה נטלי, ניוזלטר 'קולנו', פרשת השבוע

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לוח תפילות ואירועים
הירשמו לניוזלטר השבועי "קולנו"