לפרשת השבוע “דברים”

 

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”] מתוך ויקיפדיה. פָּרָשַׁת דְבָרִים היא פרשת השבוע הראשונה בספר דברים. היא מתחילה בתחילת הספר פרק א’ פסוק א’ ומסתיימת בפרק ג’, פסוק כ”ב.

את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל שם ההפטרה היא נקראת “שבת חזון“. יש קהילות שבהן קוראים את אחד מן הפסוקים בפרשה, הפותח במילה “איכה”, במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה

ובסוף משהו שעמי ווטרמן שלח, ואני מוסיפה בתודה ובשמחה.

נושאים בפרשה

מטתו של עוג, המתוארת בפרשה: “הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ”

בפרשת דברים מתחיל משה רבנו בסדרת הנאומים שנשא לפני מותו. בפרשה הוא סוקר את מינוי נשיאי השבטים והשופטים, מתאר את חטא המרגלים ואת העונש עליו, את יחסי בני ישראל עם אדום, מואב ועמון, את המלחמות עם סיחון ועוג ואת מתן הנחלות בעבר הירדן המזרחי לשבט ראובן, לשבט גד ולחצי שבט המנשה.

שם הפרשה נלקח מהפסוק הראשון שלה: “אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל…”.

הפטרה

שבת חזון

מכיוון שהשבת שבה קוראים את פרשת דברים היא השבת שלפני תשעה באב, מפטירים בעניין חטאי עם ישראל, בהפטרה השלישית מתלת דפורענותא. האשכנזים והספרדים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו, מפסוק א’ עד פסוק כ”ז, היא הפטרת “חזון ישעיהו”. התימנים, שכבר קראו את ראשית הפרק בשבוע הקודם, קוראים בהמשך אותו פרק, מפסוק כ”א (“איכה הייתה לזונה קריה נאמנה”) עד פסוק ל”א.

קישורים חיצוניים

טקסטים בדברים

הטקסט המלא עם פירוש רש”י

 

קטע ששלח עמי בקשר לספר דברים:  פנינה מספרו של מיכה גודמן “הנאום האחרון של משה” עמ’ 18

 
 דברים הוא ספר שחוזר על הרבה ממה שכבר נאמר בספרים שלפניו,הוא חוזר על חוקים שכבר נחקקו ועל סיפורים שכבר סופרו.
אך החזרה איננה העתק,הסיפורים שמשוחזרים בנאום הפרידה אינם זהים לסיפורים המקוריים. יש הבדלים מהותיים בין הגרסה של
חומש דברים לגרסה של החומשים הקודמים לו. גם החוקים שמשוחזרים בספר דברים אינם זהים לחוקים שקדמו להם. שוב, יש
הבדלים,חלקם משמעותיים. השחזור האנושי של התורה האלוהית מעצב אותה ומפרשה מחדש. כלומר, הספר האחרון של התורה
הוא גם הפירוש הראשון שלה.
הבמאי היפני אקירה קורוסאווה יצר את הסרט “רשומון”,שהפך למושג. רשומון הוא תיאור של התרחשות אחת מנקודת מבטם של
גבורים שונים. כשהמבט שונה,הסיפור משתנה.עד לספר דברים סופרה התורה מנקודת מבטו של אלוהים, אך בספר דברים אותו הסיפור
מסופר מנקודת מבטו של האדם, של משה. חמשת החומשים נמסרו כשהם מחילים את שתי נקודות המבט, של האלוהים ושל האדם.
החיבור של שתיהן הוא התורה.
  כך ביטא הבחנה זאת רבי אברהם יהושע השל:
 
  התורה מורכבת מחמישה חומשים.השולחן ערוךכולל ארבעה חלקים בלבד.היכן הוא החלק מחסר של ההלכה? השיב רבי ישראל מרוז’ין:
החלק החסר הוא האישיות. ללא השתתפות חיה של האדם- ההלכה חסרה.
(השל,אלוהים מבקש את האדם,עמ’146 )
 
 
 
 
Posted in ניוזלטר 'קולנו', פרשת השבוע

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Events and Prayers Calendar
Subscribe to Weekly Newsletter ‘Kolenu’