חודש כסלו וחנוכה: על ניסים ועל נשים

ארבע פרשיות וחג מואר אחד יש באמתחתו של חודש כסלו בו אנו נמצאים, ונדמה כי אין בלוח העברי חודש המעלה על נס, תרתי משמע, דמויות נשיות כה רבות, אם בשמן ואם לא, כמו בחודש כסלו.

ומי הן נשים אלה?

תחילה פגשנו בהן בפרשת 'ויצא' ובה סיפור נישואיו של יעקב ללאה ורחל, לצד זילפה ובלהה, המביאות לעולם את שניים עשר בני יעקב. נכיר גם את בתו היחידה של יעקב, העומדת במרכז פרשת 'וישלח' בה מסופר על "מעשה דינה": דינה, הזוכה לכינוי המשפיל בפי רש"י "יצאנית בת יצאנית"[1], יוצאת לפגוש את שכנותיה בנות הארץ, נחטפת ונאנסת ע"י שכם בן חמור החוי, המושל באזור ושמבקש לאחר המעשה לשאת את דינה לאישה. משאלתו זו לא תתממש, שכן עתיד הוא להירצח על ידי שמעון ולוי – אחי דינה. ודינה? היא – לפי המדרש – מתעברת ונושאת בבטנה את פרי האונס, מגורשת מבית אביה ושמה פעמיה למצרים.[2] את בִּיתָה אסנת תלד שם ועוד נחזור אליה תיכף. אך שכם אינו היחיד האונס נשים: בעוד יעקב מתאבל על מות רחל אשתו, "וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו".[3] והארץ במקרה זה לא רעשה…

 

ואם לא די בכך הרי שתבוא פרשת 'וישב', ותגולל בפנינו את סיפור יהודה המבקר אצל 'זונה' על אם הדרך, המתבררת בדיעבד כתמר כלתו: תמר, אשר מאסה בהבטחותיו של יהודה בדבר נישואיה לשילת, עושה מעשה, ומצליחה להערים על יהודה חמיה, מתעברת ממנו ויולדת את פרץ וזרח: נדגיש כאן כי הללו יהיו בניו-נכדיו היחידים של יהודה. מצאצאיהם, תוך כמה דורות, עבור דרך עובד, רות, נעמי ובועז יגיע אלינו דוד המלך. אישה נוספת המוזכרת בפרשה זו הינה אשת פוטיפר: אמנם אין לה שֶׁם, אך תרומתה לעלייתו של יוסף לשלטון מסתברת כמכרעת בדיעבד. הדמות הנשית האחרונה החוזרת אלינו בפרשת 'מקץ' היא אותה אסנת בת דינה הנישאת ליוסף, אחי אמה, במצרים ויולדת את אפרים ומנשה – שניים מחשובי שבטי ישראל – הנכדים היחידים הזוכים לברכת יעקב ובהם מתברכים ילדי ישראל בכל ערב שבת בפסוק "ישימכם אלוהים כאפרים וכמנשה" – מאז ועד היום.

 

ומה לקינוח? חג החנוכה: כמו במצוות ארבע כוסות בפסח, ובמצוות קריאת מגילה בפורים, גם במצוות הדלקת נרות חנוכה, מציינים חז"ל את חיובן של נשים במצווה "שאף הן היו באותו הנס". וכך מובא בתלמוד[4]: "אשה ודאי מדליקה דאמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס": ורש"י במקום מפרש: 'היו באותו הנס' – שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה, ועל יד אשה נעשה הנס". אם רש"י צודק הרי שצריך להלחין מחדש את כל שירי החנוכה הנהוגים במקומותינו: לא עוד "כד קטן", לא עוד "על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים" – אלא אמרו מעתה – "על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו לנו נשים".

 

נשים אמרינן? וכי ביותר מגיבורה אחת עסקינן? אכן, וחכמים נותנים להן שמות: האחת – אשה אלמנה ושמה יהודית[5] אשר בתחבולות נשיות מביאה לעריפת ראשו של הצורר היווני ולניצחון ישראל על אויביהם. או בגרסה השנייה: האחות החשמונאית, המכונה 'בת יוחנן כהן גדול' או 'חנה בת מתתיהו כהן גדול',[6] כלה צעירה ויפה הנדרשת 'לבלות' את ליל כלולותיה עם ההגמון תחילה, כחלק מהגזירות הנוהגות על-ידי השלטון היווני באין מפריע. ביום המיועד מופיעה האחות עירומה בפני באי החתונה, מעוררת תדהמה וזעם, ואז נושאת נאום חוצב להבות כנגד צביעותם של המנהיגים, אם מבני הכהנים ואם חכמים – נאום המדרבן את אחיה המקבים לקום ולעשות מעשה, להגן עליה ועל יתר הנשים ולא לאפשר את המשך האונס וההשפלה אשר היו מנת חלקן בימים ההם. נאומה של חנה מחולל את המפנה, אשר יביא בסופו של דבר לניצחון המכבים על היוונים, ולעם ישראל הייתה תשועה גדולה.

 

על שום אותן גיבורות בכל הדורות, שהעזו ולא הלכו בתלם, שמרדו במוסכמות הפטריאכליות ולא קיבלו בהכנעה את עיוות הדין עליהן, ומעל הכל, הזכירו והעלו על נס את חובתינו לראותן ולכבדן, כמו גם כל אדם הנברא בצלם אלוהים באשר הוא, על שום הדוגמא האישית שהציבו לנו, שלא שתקו, שלא נכנעו להדרה, לפגיעה ולהשתקה – אז לכבודן, לפחות החודש, לפחות בחנוכה הזה, לאורן נלך, נשים גיבורות, אמהות האומה, ונעלה את פועלן על נס.

 

על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו לנו נשים.

 

חנוכה שמח ומלא אור גבורה ושמחה.

 

הרָבָּה נטלי לסטרג'ר היא בוגרת בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר משנת תשע"ו ורבת הקהילה המסורתית בכפר ורדים. בעבר שמשה רבה של קהילת סיני בתל אביב, מרצה במכינות קד"צ ופעילה לקידום זכויות אדם בארגון ”שומרי משפט, רבנים לזכויות אדם".

לתגובות: raba.kv.masorti@gmail.com

[1] רש"י בראשית פרק לד ,א': 'בת לאה '- ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר (ל טז) 'ותצא לאה לקראתו' ..וכאמה כן בתה."

[2] פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק לה: "…וכלם נולדו וזוגו עמו חוץ מיוסף שלא נולדה זוגתו עמו שהיתה אסנת בת דינה ראויה לו לאשה…"

[3] בראשית פרק לה, כ"ב : "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל פ וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר:

[4] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א'

[5] ספר יהודית הוא אחד מהספרים החיצונים הנקראים ויש בו 16 פרקים. ב"מעשה יהודית", אייזנשטיין, ע' 204, אוצר המדרשים.

[6] מדרש לחנוכה, בית המדרש חדר א' צד קל"ב מכ"י לפסיא, מובא בי"ד אייזנשטיין, אוצר המדרשים, עמוד קפה).

.

Tסומן בתגיות: , ,
פורסם בקטגוריה משולחן הרָבָּה נטלי, ניוזלטר 'קולנו', פרשת השבוע

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

מצאו אותנו בפייסבוק:
לו"ז תפילות ופעילות

נובמבר 2017

א ב ג ד ה ו ש
1
2
3
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
4
  • Event
  • שחרית לשבת
5
6
7
  • פעילות נוע"ם
8
9
  • מעברים-לבני/בנות מצווה
10
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
11
  • בר מצווה - יאיר לב
  • שחרית לשבת
12
  • ראשון בלימוד - בית המדרש לזכויות האדם
13
14
  • פעילות נוע"ם
15
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
16
  • מעברים-לבני/בנות מצווה
17
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
18
  • שחרית לשבת
  • תתחדשי-לימוד ושירה לראש חודש
19
20
21
  • פעילות נוע"ם
22
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
23
  • מעברים-לבני/בנות מצווה
24
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
25
  • שחרית לשבת
26
  • ראשון בלימוד - בית המדרש לזכויות האדם
27
28
  • אירוע חדש
  • פעילות נוע"ם
29
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
30
  • מעברים-לבני/בנות מצווה