ה-2 בנובמבר יום הצהרת בלפור

ה-2 בנובמבר יום הצהרת בלפור, איבד מיחודו לאחר הקמתה של  מדינת ישראל, ןהיום 101 שנים לאחר אין מזכירים אותו ועל אחת כמה וכמה אין חוגגים אותו, אך למעשה הוא המסמך הראשון בהיסטוריה שדבר על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.  המסמך נתן לגטימציה לתנועה הציונית והיתה הישג מדיני חשוב ביותר שלה. ובעצם היה תחילתה של הדרך שהובילה להקמת מדינת ישראל.

בריטניה לא כיבדה את ההצהרה הזאת ונסוגה מהדברים, כאשר בעקבות מאורעות 36-39 נכנעה ללחצם של הערבים והכריזה על מדיניות "הספר הלבן" שהגבילה עלייתם של יהודים לארץ ישראל, וזאת ממש ערב פרוץ מלחמת העולם ה-2 כאשר כבר היה ברור שהמדיניות הגזענית ושנאת היהודים של המפלגה הנאצית ומהיגה היטלר, לא מסמנים כל תקווה ליהדות אירופה.

מן הראוי לזכור את המאורע הזה, למרות שלמיטב ידיעתי אף אין לומדים עליו בהסטוריה בבתי הספר, כי בו התחיל לא רק התהליך שהביא לימים לתכנית החלוקה ולהקמת המדינה שלנו, אלא ממנו התחיל גם התהליך של יצירת העם הפלסטיני.

הקטע הבא מתוך מובא מתוך ויקיפדיה, ובהחלט מומלץ לחפש באתר חומרים נוספים

הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית: מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית.

ההצהרה נמסרה לידיו של הלורד ליונל וולטר רוטשילד, שהתבקש להעבירה לידי ההסתדרות הציונית. היא ניתנה בעקבות הצעה שהגיש לממשלת בריטניה ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וכן להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. את נוסח ההצהרה אישר הקבינט הבריטי ב-31 באוקטובר 1917.

הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה הכרה בהקמת "בית לאומי" ליהודים בארץ ישראל. במשתמע גם הכירה ההצהרה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה. הצהרת בלפור הייתה איפוא ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית.

מסמך המנדט של חבר הלאומים משנת 1922, שאשרר את החלטות ועידת סן רמו, כלל הצהרה זו ככתבה וכלשונה, וכך היא קיבלה תוקף חוקי של מסמך בינלאומי מחייב[1]. גם מגילת העצמאות כללה התייחסות להצהרה.

ברחבי ישראל נקראו רחובות וכיכרות בשם "ב' בנובמבר" לציון תאריך ההצהרה.

אסתי
Tסומן בתגיות: , ,
פורסם בקטגוריה דבר העורכת, ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לוח תפילות ואירועים
הירשמו לניוזלטר השבועי "קולנו"