הדרשה של בר לפרשת צו

אילוסטרציה לבר מצווה

מזל טוב לבר ישראל בהגיעו למצוות! בר עלה הבוקר [חמישי] לתורה, וקרא מתוך פרשת "צו" שנקרא השבת. מעבר לקריאה המדוייקת והנהדרת, בר נתן דרשה שהרשימה את כולנו, ועיקרי הדברים מובאים להלן. ברכות לכל המשפחה, משפחת הרעוז ולסבתא עדינה, משפחת ישראל, להורים מתקה ורותם, ותודה על הנחת הגדולה שבר הביא הבוקר לקהילה.

הדרשה של בר ישראל:

בוקר טוב ושלום לכולם,וברוכים הבאים לחגיגת בר המצווה שלי.

מזה כמה חודשים שאני מתכונן ולומד לקראת היום הזה. למדתי והחכמתי לא מעט בכל הקשור למסורת, להיסטוריה וגם לתרבות היהודית, שהיום ממש, אני הופך להיות חלק ממנה ומשרשרת ארוכה מאוד. במסגרת המטלות המקובלות בקהילה זו, אני נדרשתי להכין "דרשה" , כמה מילים על הפרשה ועל הקשר של זה לחיי ולאירוע החשוב הזה היום!

פרשת צו, שממנה קראתי הבוקר היא השנייה בספר ויקרא. חומש זה, עוסק כמעט כל כולו בעבודת הכוהנים במשכן, ויותר מאוחר, במקדש – ולכן נקרא גם "ספר תורת כוהנים". ממה ששמעתם קצת, וממה שאתם יודעים בעצמיכם, איך נאמר, זה לא נושא שממש רלוונטי לחיים שלי, שלנו היום. כל נושא הקורבנות, הכפרה, השחיטה, ובכלל עבודת אלוהים שמלווה בכל כך הרבה טקסים – זה משהו שקשה מאוד להתחבר אליו. ולכן, לא ממש ידעתי מה אני הולך לומר על הפסוקים של הפרשה שלי, ואיך בדיוק אכין דרשה שקשורה לנושאים האלה. אז קראתי, וחשבתי, ושוחחתי על העניין, ולמרות שניראה כי אין כל קשר, ומה כבר אפשר ללמוד ממשהו שלפחות 2000 שנה כבר לא מתקיים בפועל – מצאתי גם מצאתי, והנה כמה מחשבות ותובנות שהיו לי:

וכך הפרשה נפתחת:

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃   צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר  …- [כלומר, אהרן אח של משה, היה הכהן הגדול, ובניו, עבדו יחד איתו במשכן], זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָֽעֹלָ֑ה  – [קרבן העולה נקרא כך כי כולו מועלה על המזבח, נשרף ואינו נאכל בכלל!], הִ֣יא הָֽעֹלָ֡ה עַל֩  מֽוֹקְדָ֨ה עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃    וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן  מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ , [- שימו לב, לכוהנים יש בגדים מיוחדים, לכל שלב בעבודה, בתוך המשכן ומחוצה לו…], וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן  אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָֽעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ  וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ , [כאן, הכהן, מרים את הדשן, שזה במילים אחרות, האפר שנשאר אחרי שכל הקרבן נשרף, כלומר, הזבל!], ובהמשך , כתוב כך:  וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו  וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים  וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֨שֶׁן֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה  אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר׃    – שימו לב, הכהן עצמו, אוסף את השאריות, ויוצא החוצה לזרוק את ה"זבל", במקום טהור. אולי מעין קומפוסט קדום, שהיו זורקים לתוכו שאריות של קרבנות "טהורים".

כשחשבתי על הסצנה הזאת, וניסיתי לדמיין אנשים חשובים אחרים, שאנחנו מכירים – האם הם מורידים את הזבל בעצמם? האם הם אלה ששוטפים את הרצפה? מסדרים את הבשר על הגחלים? שוחטים ועוד מטלות שונות ומשונות שעשו הכוהנים במשכן במדבר ואחרי כן, בירושלים במקדש?אני אדגיש כי הכהן הגדול היה אולי האיש הכי חשוב בעת העתיקה!

ניראה לי שזה הלימוד הראשון שאפשר לקחת מהפסוקים האלה: שיעור בצניעות, בענווה, בפשטות. ויותר מהכל שיעור באנטי אגו.  אם נבחרת להיות כהן גדול, או כהן רגיל, הפכת להיות עובד ציבור, בשביל העם. וחשוב שלא תתנהג בגסות ושחצנות. אז ניראה לי שכל המלאכות האלה, שהכוהנים נדרשים לעשות נועדו להבטיח שהם יישארו עם לב טוב, ורגישות. וכשיבואו אנשים אליהם, ויבקשו אותם להקריב בעבורם קרבן חטאת, או שלמים– אז הם יהיו רגישים וקשובים ולא יִגבָה לִיבם.  [אני מבקש סליחה מכל הטבעונים בקהל – אבל זו התרבות הקדומה שלנו! וטוב שהיא קדומה!] 

אז זה הלימוד הראשון.

אבל מצאתי עוד דבר שניתן ללמוד מהפרשה שלי, וזה מופיע בדיוק בהמשך: התורה מספרת לנו כי האש על המזבח, צריכה לדלוק כל הזמן, וזה התפקיד של הכהן לדאוג שאכן כך יהיה: "וְהָאֵ֨שׁ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה  וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר  וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃    אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶּֽה׃"

הלימוד השני שאביא בפניכם קשור לאש תמיד: החיים שלנו בנויים משיגרה ברוכה, וגם מרגעים המפסיקים את השגרה, לטובת סופ"שים, חופשות או חגים ואירועים כמו זה! אבל במרבית הימים, נקום בבוקר, נצא לבית ספר, לעבודה, למשרד , נחזור עם ערב, ונקיים כמעט בכל יום, בכל שבוע את אותה השגרה. אני יכול לחשוב על זה ולומר: וואאיי, נשמע מה זה משעמם! והנה, הבוקר ממש, מתחילה חופשת הפסח, ואיזה כיף שעכשיו יוצאים מן השגרה! אבל אתם יודעים כמוני, שבעוד שבועיים וחצי, כשנחזור לבית ספר, ולסדר הרגיל – לא מאוד נצטער שזה נגמר, ונשמח ביום יום השגרתי הזה.

גם לכוהנים במשכן הייתה שגרה. היה מבנה קבוע של משימות שהיו צריכים לבצע מידי יום, מידי שבת, מידי חג.

הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח" – מבהיר היטב שאחת המשימות הכי חשובות היה לדאוג שהאש תבער כל הזמן, 24/7. אבל הפסוק ממשיך, ומסיים: "אש תמיד תוקד על המזבח – לא תכבה", וזה בתחילה היה ניראה לי מיותר. מעין חזרה, כי ברור שאם האש היא "תמיד" – אסור לה ליכבות!! ואז חשבתי, שאולי, זה לא מדבר על האש אלה זאת הנחיה המבקשת באופן סמוי מן הכוהנים, שהאש הפנימית שבתוכם לא תיכבהכי זה קשה מאוד, לעשות כל יום את אותו הדבר ועדיין לעשות את זה בהתלהבות ושמחה ורגישות. וזה לא משנה אם זה משימות בבית, בעבודה, דברים שאנחנו עושים לעצמינו או לאחרים – אנחנו, כמו הכוהנים – צריכים לשמור שתמיד תהיה לנו אותה אש פנימית, אותה שמחת חיים או התלהבות, ובעיקר ודווקא, המשימות הפשוטות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. 

נידמה לי שזה עוד שיעור שאני לוקח לעצמי ביום בר המצווה שלי. אני יודע שלהיות בוגר זה אחריות, ומצפים ממני לגדולות, ולהצטיינות ועוד כל מיני דברים. ואני באמת מקווה שאצליח להשיג את כל מבוקשי וחלומותיי באשר הם. ולצד זה, אני אזכור כי גם מעשים גדולים מאוד כמו שהיו בבית מקדש – שבטוח היה המקום המרכזי והחשוב של העם היהודי בעת העתיקה – אז גם שם, בתוך המקום החשוב והקדוש, עסקו בסוף במשימות יומיומיות פשוטות, ולפעמים יותר נעימות, לפעמים פחות. סך כל העשייה – מולידה תמונה גדולה.

גם אני , בחיי הבוגרים, אזכור ואדאג למצוא בתוכי תמיד את אותה האש התמידית שמניעה את החיים קדימה. אני מבקש לתת גם לכם, בערב פסח, את השיעור הזה, וכל אחד ואחת מכם יכולה לחשוב מה הדבר שנותן לו או לה כוח ושמחה, כדי לחגוג מכל הלב את חג החירות בעוד שבוע!

אז הנה, צלחתי את המשימה, ומהפרשה הלא כל כך מובנת, הצלחתי למצוא משמעות גם לחיי היום, בשנת 2018, ואף למצוא הקשרים שילוו אותי במסע שלי מילדות לבגרות. אני מייחל  ומקווה כי באמת אזכור להטעין את עצמי תמיד באנרגיה חיובית, בהתלהבות, ואשמור על רגישות ושמחת חיים בבואי לעשות דברים קטנים כגדולים!

****** 

תודה לבר ישראל על הדברים הנפלאים, שוב מזל טוב! 

ואגב – כל הזכויות שמורות לו ולו בלבד!

Tסומן בתגיות: , ,
פורסם בקטגוריה בית הכנסת, ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

מצאו אותנו בפייסבוק:
לו"ז תפילות ופעילות

אפריל 2018

א ב ג ד ה ו ש
1
2
3
  • פעילות נוע"ם
4
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
5
  • תלמוד מהתחלה
6
  • מעברים-לבני/בנות מצווה
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
7
  • שחרית לשבת
8
  • ראשון בלימוד-זכויות אדם ביהדות
9
10
  • פעילות נוע"ם
11
12
  • תלמוד מהתחלה
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
13
  • סופ"ש : 70 שנות תקומה ציונית
  • מעברים-לבני/בנות מצווה
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
14
  • סופ"ש : 70 שנות תקומה ציונית
  • שחרית לשבת
  • תתחדשי לחודש אייר
15
16
17
  • פעילות נוע"ם
18
  • תפילה חגיגית ליום העצמאות
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
19
20
  • מעברים-לבני/בנות מצווה
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
21
  • שחרית לשבת
22
23
24
  • פעילות נוע"ם
25
26
27
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
28
  • שחרית לשבת
29
30